דיני הס''ת בט''ב

הרב אילן גבי

בס''ד ר''ח אב התשע''ז

אודות מה שנהגו מקצת קהלות שביום ט''ב אינם מניחים הס''ת על התיבה במקומו הרגיל אלא על שולחן בביהכ''נ וקוראים בו.

יש מיוצאי מרוקו שנהגו כן וראיתי בספר נתיבות המערב (מנהגי מרוקו עמ' ריח סכ''ו) שכתב ''נהגו להוציא ס''ת למקום קרוב ומניחים אותו על השולחן במקום התיבה ואומרים נפלה עטרת ראשינו ושם קוראים את פרשת היום'' והטעם להמחיש את שפלות כבוד התורה ובזה מבקשים אם לא למענינו עשה למען תורתך וציין שמקורו הוא מהב''י בשם מסכת סופרים סי' תקנט. ע''כ. ובאמת שאין ראיה ממסכת סופרים למנהג זה. שהטור (שם) כתב ''וכתב אבי העזרי וגולל ספר תורה במקומו שלא למעט בכבודו'' ואח''כ כתב שבמסכת סופרים כתוב ''יש שמאחרין עד הבוקר לאחר קריאת ספר תורה שאחר קריאת ס''ת עומד ומתפלש באפר ובגדיו מפולשין וקורא בבכיה ויללה וכו ויש מניחין את תיק הספר על הקרקע ואומר נפלה עטרת ראשינו וקורעין בגדיהם ומספידים וכו'' ומבואר שענין ההנחה על הקרקע מתיחס רק לתיק הס''ת שלא יתכן שיניחו את ספר התורה על הרצפה. והב''ח (שם אות ג) כתב על המנהג שהוזכר במסכת סופרים ''ואין חוששים למה שממעט בכבוד הספר תורה'' וכונתו היא שמה שמניחין את תיק הספר תורה על הרצפה הוא בזיון ואעפ''כ לא חוששים לזה.ומבואר שכל זה עושים אחר הקריאה ולא קוראים כך, אבל הקריאה עצמה היו קוראים במקום הרגיל כמו שמבואר להדיא בשם אבי העזרי. וכ''פ הלבוש (תקנט ס''ד) כרבינו אבי העזרי. וכן ראיתי למרן הגרע''י זצ''ל בחזו''ע (תעניות) עמ' שפט שכתב ''המנהג פשוט אצלינו שמניחים הס''ת בתשעה באב על התיבה ככל הימים ושם קוראים בו וכ''כ בספר הרוקח (סימן שיא) ובסידור רש''י (סי' תז) ובמחזור ויטרי (סימן רסו) ובארחות חיים (הלכות ט''ב) וכ''כ בספר איי הים (סימן קנה) שמביאים ספר תורה ומניחים על התיבה בלא שום שינוי'' עכ''ד. ועיין בספר נהגו העם להגר''ד עובדיה זצ''ל שעוסק במנהגי מרוקו שלא הזכיר כלל מנהג זה.

ומה שנהגו שאין מגביהין הס''ת בשחרית של ט''ב, בספר נתיבות המערב כתב (שם סי''ב) שכן המנהג. אך מנהג זה לא נתפשט בכל המקומות וכמ''ש הגר''ש עמאר שליט''א בספר שמע שלמה (ח''ד סי' ז אות ד). והגר''י משאש (מחכמי מרוקו) בספר מים חיים (סי' רכה) כתב שמנהג זה אינו נכון ע''פ ההלכה, וכמ''ש הכנה''ג (סי' לז) שראה שנוהגים כן וכתב שנראה שמנהג טעות הוא וראוי לבטל מנהג זה כיון שהגבהת ס''ת הכרחית היא ממסכת סופרים והובא בב"י (סימן קל"ד), והרמב"ן בפירוש התורה בפרשת ''כי תבא'' הביא מהירושלמי על הפסוק ''ארור אשר לא יקים את ספר התורה'' וכי יש תורה נופלת רשב"י אומר זה החזן ופירש הרמב''ן על החזן שאינו מקים ס"ת על הצבור להראות כתיבתו לעם וכיון שהחזן שאינו מקים הס"ת להראותו לעם עומד בארור למה לא נקימהו אף בט"ב בשחרית ודוחק לומר דלא כתב הרמב"ן אלא בשאר ימים ולא בט' באב ומאין בא להם זה כיון דבט' באב מוציאין ספר תורה וקורין בתורה ולכן הנהיג להקים הספר תורה אף בט' באב בשחרית דלא מפני מנהג שלא מצינו יסודו בשום ספר נעזוב דברי הרמב"ן המפורשות והוא מהירושלמי וליקום בארור חלילה, ע''כ. וכ''כ הברכ''י (סי' תקנט אות ג) ובספרו לדוד אמת (סי' ד אות א) וכ''כ הכה''ח (שם לה). וכ''כ מרן הגרע''י זצ''ל בחזו''ע (תעניות עמ' שפח).

שאלה: וכן יש נוהגים שלא לעשות הגבהה לס''ת ביום ט''ב.

הכה''ח בסי' תקנט אות לה כתב שצריך להקים הס''ת אף בשחרית של ט''ב כ''כ בשו''ת כנה''ג ח''ב סי' לז ובברכ''י אות ג. והכסא אלו אות ב כתב שראה בכמה מקומות שאין מקימין הס''ת בשחרית של ט''ב.