הילכות ראש השנה - רב אילן גבי

בס''ד

שאלה: מהו הזמן היותר נכון להדליק נרות לכבוד יום טוב שני של ראש השנה.

הנה מרן השו''ע (סי' תקיד סי''א) פסק ''המדליק נר של יו''ט צריך לברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של יו''ט''. וכתב המשנה ברורה (שם ס''ק מח) וגם ביו''ט שני של גליות צריך לברך. והכה''ח (שם אות קיא) כתב שכן הוא המנהג. ופשוט שה''ה ליו''ט שני של ראש השנה שהרי הטור (סי' תר ס''ב) כתב בשם רש''י בתשובה ''רבותי אומרים שאין אומרים זמן אלא בראשון דקדושה אחת הן וכחד יומא אריכא דמי אבל אני אומר שצריך לומר זמן וכן נוהגין במקומינו ובכל המקומות שעברתי ואין חילוק בין יו''ט שני של ראש השנה לשאר ימים טובים של גליות אלא לענין ביצה ומחובר לאסור של זה בזה וטעמא משום דאף בזמן בית דין פעמים היו עושין שני ימים אע''פ שלא היה שם ספק שיום שני היה עיקר יו''ט והיו גומרים יום ראשון בקדושה שלא יזלזלו בו לשנה הבאה אבל לענין זמן ממא נפשך אי ספק הוא אומר זמן ואי אמנהגא דבית דין סמכי' שהיו נוהגין היום קודש ולמחר קודש אומרים זמן דהא מיום שני היו מונין תיקון המועדות והוא עיקר ראש השנה וצריך לומר בו זמן וכן הלכה וכ''כ רשב''ם בשם זקינו רש''י וכתב דמסתבר טעמיה וכן דעת בעל העיטור, והגאונים כתבו שאין לומר זמן בשני לא בקידוש ולא בשופר וכתב הרא''ש וטוב שיקח אדם פרי חדש ויניחנו לפניו ויברך שהחיינו ותהא דעתו גם על הפרי ויצא ידי ספק וכן היה נוהג הר''מ מרוטנבורג ע''כ. ובשו''ע (סי' תר ס''ב) פסק בקידוש ליל שני מניח פרי חדש ואומר שהחיינו ואם אין מצוי פרי חדש עם כל זה יאמר שהחיינו''. נמצינו למדים שיו''ט שני של ראש השנה הוא יו''ט לכל המצוות הנוהגות ביום הראשון כשאר ימים טובים. וכמובן גם לענין חיוב הדלקת הנר ביו''ט השני.

אלא שיש לדון מהו הזמן הנכון להדליק את הנרות. ובהבטה ראשונה היה נראה שיש להדליק את הנר אחר צאת הכוכבים של היום הראשון שאז התחיל היו''ט השני, וכל זה מחשש הכנה מיו''ט ראשון ליו''ט שני וכפי שפסק מרן השו''ע (סי' תקג ס''א) וז''ל ''אסור לאפות או לבשל או לשחוט ביו''ט לצורך מחר אפילו הוא שבת או יו''ט ואפילו בשני ימים של ראש השנה''. וכן מבואר בשו''ת רב פעלים (ח''ד סי' כג) שיש חשש מכין בהדלקת הנרות מבעוד יום לצורך הלילה ע''ש. וכן ראיתי בספר פסקי תשובות (סי' תקיד סי''א) שכתב שאסור להדליק את הנר מבעו''י משום איסור הכנה. ובהערה 93 כתב שאם מדליק סמוך לחשיכה וצריך לאור הנרות שיאיר לו את הבית אז מותר אפילו מבעוד יום ע''ש. וכן ראיתי בהערות איש מצליח (סי' תקיד ס''ה הערה 3) שכתב ''דוקא בזמנם שלא היה אור החשמל דולק היה מותר להדליק נר של יו''ט שני מבעוד יום אבל בזמן הזה שאין צורך לנר להאיר אין להקל להדליק ביו''ט ראשון דאורייתא ליו''ט שני דרבנן משום שאפשר להדליק אח''כ ורק בשבת שאחר יו''ט יש להקל'' ע''כ. וכן ראיתי בספר הליכות מועד (מועדים הל' ראש השנה עמ' מו) להרה''ג ר' אופיר מלכא שליט''א שג''כ כתב כך.

אולם לענ''ד הדבר מותר ואף מצוה מקיים כאשר מדליק הנר ליו''ט שני מבעוד יום (חצי שעה סמוך לשקיעה). וטעם הדבר לפי שהדלקת הנר יש בו שני ענינים, כבוד ועונג, וכפי שמבואר ברמב''ם (הל' שבת פרק ה הלכה א) ''אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת''. ובפרק ל (הלכה ה) כתב הרמב''ם ''וצריך לתקן ביתו מבעוד יום מפני כבוד השבת ויהיה נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת שכל אלו לכבוד שבת הן''. הרי שפעם אחת הרמב''ם מחשיב נר שבת משום כבוד ופעם נוספת משום עונג. וההסבר הוא שבנר שבת יש גם בחינה של כבוד (שזה נוגע לכל ההכנות השייכות לשבת קודם השבת) וגם בחינה של עונג (שזה נוגע לכל הדברים שאדם מתענג בהם בשבת עצמה ובכלל זה שלא יאכל בחושך). ואותם טעמים שייכים גם לגבי נר של יו''ט. וממילא כשם שביו''ט ראשון יש מצוה להדליק מבעוד יום (חצי שעה סמוך לשקיעה) ואע''פ שמותר להעביר מאש לאש ביום טוב מ''מ משום מצות כבוד יו''ט מצוה להדליק מבעו''י וכמבואר ברמב''ם הנ''ל. והוא הדין ליום טוב שני שיש מצוה להדליק מבעוד יום והוא מגדרי מצות הדלקת הנר.

וראיה לכך הוא מדברי הרא''ש שהביא הטור (סי' תקיד ס''ה) גבי נר של בית הכנסת וז''ל ''שמותר להדליקו ביום הראשון בערב לצורך ליל שני ואפילו ביו''ט שני בערב ואין בזה משום אין יו''ט מכין לחול שמיד בהדלקתו יש מצוה לאותה שעה שבכל שעה אפילו ביום יש מצוה בהדלקת נרות בביתה כנסת''. ע''כ. וכתב הב''י שהטעם הוא משום דלשם מצוה ושמחת יום טוב מדליקין אותו. והביא הב''י שהרשב''א בתשובה (ח''ג סי' רעז) נסתפק בדבר מפני שלא התירה התורה אלא אוכל נפש אבל כאן שאינו אלא לכבוד בעלמא לא וכו מ''מ נהגו בו היתר להדליק ביו''ט נרות של בית הכנסת ע''כ. וכן פסק השו''ע (סי' תקיד ס''ה) וז''ל ''נר של בטלה דהיינו שאין צריך לו אסור להדליקו אבל של בית הכנסת לא חשיב של בטלה ומותר להדליקו אפילו ביום טוב שני אחר מנחה ואין בזה משום מכין לחול שהרי בהדלקתו יש מצוה לאותו שעה ולתקן הפתילות והעששיות ביום טוב אחר מנחה אם רוצה להדליק בו ביום מותר ואם לא אסור''. ומרן פסק בזה כדברי הרא''ש שפשוט לו להיתר. ואם כן הוא הדין לנר של יום טוב שני שכיון שיש מצוה להלדיקו מבעוד יום משום כבוד יום טוב שני ממילא אין בזה שום חשש מכין ועדיפא מנר של בית הכנסת שהרי נר של יום טוב כשידליק מבעוד יום יברך עליו וודאי שברגע שמברך מקיים מצוה באותה עת ולא שייך בזה מכין.

וכן מבואר בשל''ה (דף קמג) שכתב וז''ל והנשים מותרות להדליק נרות ביום טוב ראשון של גליות בערב לצורך ליל יום טוב שני שהרי בהדלקתו יש מצוה באותה שעה ואע''פ שמברכת לצורך הלילה אין בכך כלום ואדרבה הוא יותר מצוה ממה שנוהגים אנשים שאינם מדליקין בליל שני עד בואם מבית הכנסת תפלת ערבית ואז בבואם לביתם הם יושבים חושך ולא שפיר דמי בעיני עכ''ד. והובא בכה''ח (סי' תקיד אות פב).

וכן ראיתי למרן הגרע''י זצ''ל בחזו''ע (ימים נוראים עמ' קפב) שכתב שם שאסור להכין מיום טוב ראשון ליו''ט שני וכתב וז''ל ''ומ''מ מותר להדליק הנרות לעת ערב סמוך לחשכה ואין בזה משום מכין מיו''ט לחברו''. ובהערות הביא דברי השל''ה הנ''ל. ומשמע שההיתר הוא משום מצוה בלבד ואע''פ שלא נהנה כלל מהנר כגון שיש אור חשמל שדולק ובכל זאת מותר משום מצוה וכפי שהתיר השו''ע (סי' תקיד ס''ה). והמעיין בדבריו שם בחזו''ע יראה נכוחה שאין ההיתר משום שנהנה מהנר שמאיר לו אלא הטעם היקרי הוא משום מצוה. וע''ע בחזו''ע (סוכות עמ' ריא).

וראיתי בהג' איש מצליח בסי' תקיד ס''ה הערה 3 שכתב שכל דברי המ''ב וכה''ח והר''פ הוא בזמנם אבל בזמנינו שיש אור חשמל אין להדליק ביו''ט א' דאורייתא ליו'ט ב דרבנן ע''ש. ולענ''ד במחילה מכת''ר אי''ז נכון כיון שעיקר הטעם הוא משום מצוה והרי יש בו מצוה כדין נר ביהכ''נ וכמו שכתבתי וגם בחזו''ע הנ''ל לא חילק בדבר כלל וודאי החזו''ע התכוין בזמנינו שיש אור חשמל. וע''ע בחזו''ע סוכות עמ' ריא וע''ע בסי' תקיד ס''ה לעיל במקורות שציינתי לכמה מקורות ולענ''ד כמו שכתבתי שיש כאן ענין של כבוד היום טוב השני ודמי ממש להדלקת נר של ביהכ''נ שמותר גם ביום שהוא משום כבוד ובחזו''ע לא נחת לומר כך עיין בדבריו .

ובדרך אגב יש להזכיר שנוסח ברכת הדלקת הנר בראש השנה הוא כשאר ימים טובים 'להדליק נר של יום טוב' ולא 'להדליק נר של יום הזכרון'. וכ''מ מדברי מרן השו''ע (סי' רסג ס''ה) שכתב ''כשידליק יברך להדליק נר של שבת אחד האיד ואחד האשה גם ביו''ט צריך לברך להדליק נר של יו''ט''. ומזה שהשו''ע לא חילק בין יו''ט לראש השנה משמע שגם בראש השנה שהוא יו''ט מברכים 'להדליק נר של יו''ט'' ולא של יום הזכרון, וכ''כ בספר מטה אפרים (סי' תקפא סנ''ד) וכ''כ הכה''ח (שם אות מא). חוץ מנר של יוה''כ שהשתנה למעליותא וצריך להזכיר בהדיא ''להדליק נר של יוהכ''פ' וכ''כ הכה''ח (סי' תרי ס''ק טו). וכן המנהג פשוט.