top of page
  • shivteimenashe

הלכה - הרב אילן גבי




בס''ד התשע''ה

מה הדין בית הכנסת שהוסיפו לבנין הקיים עוד חדר קדמי ופרצו את הקיר בחזית אך כיון שיש יסודות ועמודים המעמידים את התקרה לא הסירו עד הסוף ונוצר בין החדר הישן לחדש כמין צורת הפתח (כדוגמת ביהכנ''ס של האשכנזים בעירנו שדרות) האם נחשב הכל כמקום אחד ואז לא צריך שכל הצבור יהיו בחדר אחד או נחשב כב' מקומות שאז לא מצטרפים למנין עשרה.

הנה מרן בשו''ע (סי' נה סי''ג) כתב ''צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד''. ולעצם השאלה יש לדון האם נחשב כמקום אחד או כשני מקומות. ויש לפשוט ספק זה עפמ''ש הרשב''א בתשובה (ח''א סי' צו) לענין התיבה בביהכנ''ס וז''ל ''כל מה שאמרו בקטנה שנפרצה במלואה לגדולה לא אמרו אלא בבתים מוחלקים לפי שזה בפני עצמו לתשמישו וזה בפני עצמו לתשמישו. ואפילו הכי כל שנפרצה הקטנה במלואה לגדולה אנו רואין כאלו הקטנה פתחה של גדולה ורגלי הגדולה בקטנה וכו', אבל התיבה עם היותה גבוהה ורחבה ובעלת מחיצות לא לתשמיש בפני עצמה עומדת אלא לתשמיש בית הכנסת ורגלי בית הכנסת בתיבה''. ודברי הרשב''א הובאו בב''י (סי' נה סי''ט). וכעי''ז כתב גם מהר''י אבוהב והביאו הב''י (סי' נה סי''ט) וז''ל ''והנה המחיצות שיש לתיבה אינו אלא לנוי לא להבדל מחיצה בפני עצמה וכו''. ויש ללמוד מזה גם לביה''כ שיש בו מחיצה והיא משמשת את ביה''כ ולא מיועדת לחלק את המקום לשני בתים שאין מחיצה זו מפסקת, שכיון ששני החדרים משמשים כמקום אחד והמחיצות מיועדות לשימוש המבנה כדי לחזק את התקרה של החדר הישן, א''כ באופן זה אין המחיצות מחלקות אותו לב' רשויות ,וכ''מ קצת מרבינו ירוחם (נתיב ג ח''ז דף כז ע''ד) וז''ל ''העומדים באסקופת בית הכנסת בעובי הפתח נ"ל שאין נמנין מן העשרה שלפנים בבית הכנסת שהרי אין אותו המקום מכלל הבית'' ולטעם זה משמע כל שהוא נכלל מהבית אע''פ שיש צורת הפתח מצטרפין וכמו בנדונינו שהחדר הנוסף הוא מכלל החדר הראשון ששם אחד עליהם. וכן ראיתי להגאון בעל המנחת יצחק (ח''ד סי' ט) שכתב שם להקל בכיו''ב שכשעושים מבית ישן ביהמ''ד ע''י חבור חדרים לחדר גדול אחד נשארים איזה גיפופים משום שא''א בענין אחר שלא לקלקל כל הבנין ואף בבנין חדש עושים כן לפעמים לחיזוק התקרה וכיוצא בזה אבל לא בשביל תשמיש מיוחד והסתמך שם על דברי הרשב''א הנ''ל, ע''ש.

והרוצה לחוש ולהחמיר (כאשר הוא גבאי ביהכנ''ס) ינהיג שיהיו הרוב בחדר החצוני ומיעוט בפנמי ואז הרוב שבחצוני מושכים אליהם את המיעוט שבפנמי וכמ''ש מרן בשו''ע (סי' נה סט''ז) חצר קטנה שנפרצה במלואה לגדולה וכו' אם תשעה בגדולה ואחד בקטנה מצטרפים שהקטנה נגררת אחר הגדולה והרי היא כאילו בתוך הגדולה כיון שהרוב בגדולה אבל אם היו תשעה בקטנה ואחד בגדולה או חמשה בזו וחמשה בזו אין מצטרפין''. והדבר ברור שהמקרה שלנו לא דומה לדין חצר קטנה שנפרצה לגדולה, ששם מדובר כאשר הקטנה נפרצה ב'מלואה' דהיינו שנפל כל אותו הכותל שהיה מפסיק ביניהם כמ''ש השו''ע הנ''ל, ובנדונינו הרי נשאר צורה''פ ולא נפרץ כל הכותל ואילו נפרץ כל הכותל לא היתה שום שאלה כיון שכולו היה חדר אחד ממש. אלא שיש לבאר שדין חצר קטנה וגדולה עוסק בב' חצירות שלכל חצר פתח לעצמה, ובזה אמרו שאם נפרצה במלואה אז הקטנה נגררת אע''פ שהיא חשובה בפנ''ע משא''כ בחדר פנימי שהוסיפו לו חדר חצוני הרי יש קשר בין הפנמי לחיצוני כיון שהפתח של הפנימי הוא דרך הפתח שבחדר החצוני ואין אפשרות להכנס לחדר הפנימי בלא לעבור דרך החצוני ובאופן זה י''ל שלא צריך שתפרץ במלואה וכן מצאתי להרדב"ז (ח''ב סימן תרנ) וז''ל ''שאלת ממני ידיד נפשי בחדרים הפתוחים לבית הכנסת ויש להם פצימין מכאן ומכאן שלא נפרצו במלואן לב"ה אם מצטרפין לאותם שבב"ה ואם המתפללים בחדרים ההם חשוב כאלו התפללו בב"ה או לא דדילמא חלקו רשות לעצמן כיון שיש להם פצימין וצורת פתח וכו' אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דאין הדברים אמורים אלא בב' חצרות שכל אחת יש לה פתח בפני עצמה לצאת בו אבל בנ"ד אין לחדרים דרך אלא דרך ב"ה והוו להו רגל הפנימית בחיצונה ואין רגל החיצונה בפנימית הילכך ט' בפנימית וא' בחיצונה אין מצטרפין וכן אם ש"ץ בחיצונה אין מוציאן ידי חובתן כיון שאין רגלים בפנימית אבל ט' בחיצונה וא' בפנימית מצטרפין וכן אם ש"ץ בפנימית מוציאין ידי חובתן שהרי רגלי הפנימית בחיצונה וכן כתב הרשב"א בתשובה וז"ל ולענין מה ששאלת אם יצטרפו אותם שבחצר לעשרה עם אותם שבפנים ואם נקרא לחצר קטנה ולפנים גדולה לכל דברי קטנה וגדולה הנאמרים בהלכה כך נראה בודאי לענין צירוף עשרה שאם ש"ץ בפנים אין אותם שבחצר מצטרפין עם אותם שבפנים לעשרה שרגלי הפנימית בחצר ואין רגלי החצר בפנים שהיא היא העיקר וכו' הא למדת שאם יש לאותם חדרים פתח לצאת בו לחוץ אין מצטרפין'' עכ''ל הרדב''ז. וה''ה במקרה שלנו שבביה''כ שצורה''פ חוצה אותו הרי אין לפנימי פתח אלא דרך המבנה הקדמי וא''כ נחשב שרגלי הפנימי בחיצוני ולכן אם ט' בחצוני וא' בפנמי מצטרפים וזה כמו שכתבתי,[ומ''ש החיי''א כלל ל ס''א (והביאו המ''ב סי' נה ס''ק נח) בשם הרדב''ז הנ''ל שכשיש בית ולפנים הימנו חדר והחדר ההוא אינו פרוץ במלואו המתפלל שם כאלו מתפלל ביחידי וכו' ע''ש. צע''ג שזה היפך ממ''ש ברדב''ז שהיחיד שבחדר הפנמי מצטרף לתשעה שבחצוני אפי' לא נפרץ במלואו]. וזה רק לרווחא דמילתא כיון שלענ''ד יש לסמוך על מ''ש שהכל נחשב מקום אחד ואין המחיצה הופכת את המקום לב' רשויות. ודע שבכל האמור אפילו אין רואים אלו את אלו כיון שהם במקום אחד מצטרפים שאין ראיית אחד את השני הוא המצרף לעשרה אלא מציאות המקום הוא המצרף לעשרה וכ''כ הפר''ח (סי' נה סי''ג) והמ''ב (שם ס''ק מח).


6 views0 comments

Recent Posts

See All

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
bottom of page