פרשת כי תבוא - הרב מנחם גמליאל

כתב הרמב"ם הלכות תשובה פרק ג - אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה,וכתב על זה בספר שם טוב - והרמז דריש ממה דכתבה תורה יום תרועה יהיה לכם לומר שתתעוררו ישנים משינתכם ונרדמים מתרדימתכם וחפשו במעשיכם. ובספר במדבר פרק כט נאמר - וּבַחדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחדֶשׁ מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. מבואר בפסוק שעיקרו של ראש השנה זה ההתעוררות בשעת תקיעת השופר ואשר על כן יש להתבונן איזה עניינים מעוררת תקיעת השופר. וכתב האברבנל - והנה היתה תקיעת השופר תרופה אמתית בזה משבע בחינות. הבחינה הראשונה - שקול השופר מורה על דרור וחפשיות כאלו הם אומרים אין אנחנו חוששים להוראות השמימיות כי בני חורים אנחנו. הבחינה השניה - לפי שתקיעת שופר מורה על המלכת מלך וכמו שנאמר במשיחת שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו יחי המלך שלמה כאלו ביום הזה בתקיעת השופר יאמרו ה' מלכנו הוא יושיענו. והבחינה השלישית - היא להתעוררות התשובה והכנעה היצר הרע כדי שהשם ירחם עליהם ויצילם מהזק ההוראות השמימיות כאלו היה השופר מתרה ביצר לב האדם לומר שופר שמעת תרועה מלחמה. וכמאמר הנביא (עמוס כ"ו) אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. הבחינה הרביעית - היא לזכור עקדת יצחק כדי שזכותו תעמוד לנו בעת הדין, אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמכם לפני. הבחינה החמישית - היא כדי לזכור להם יום מתן תורה שהיה שם קול שופר חזק מאד באותו מעמד נתיחדו להנהגתו יתברך ונעשו חפשים ונקיים מהוראות השמימיות כמו שאמר והייתם לי סגלה מכל העמים ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. והבחינה השישית - היא לזכור קבוץ גליות בזמן העתיד לבא שאז יהי' ה' למלך על כל הארץ כפי השגחתו הפרטית וכמאמר הנביא (ישעיה ה' כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים מארץ אשור וגו'. ואומר וה' אלהים בשופר יתקע ולכך במוסף אנו זוכרים הטעם הזה. הבחינה השביעית - היא לזכור תחיית המתים.עכ"ל. [ובתחית המתים תחזור הנשמה לגוף כפי שעזבה אותו ביום המיתה ועל כן יזהר לטהר את נשמתו בשלמות] וכשאדם משנן את הבחינות האלו לפני התקיעות ומתבונן בהם בשעת התקיעות זוכה לרפה את נפשו ולהיות כבריה חדשה.