top of page
  • shivteimenashe

פרשת כי תבוא - רב דוד להונגדים



דברים (כו: א-ב) : וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ, וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם:

הנה אמרו רבותינו ז"ל (ויק"ר יא, ז), כל מקום שנאמר והיה, הוא לשון שמחה. ודברי האו"ח הקדוש בפר' כי תבוא (כ"ו א'): והיה כי תבוא אל הארץ אמר "והיה" לשון שמחה, להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ.מפורש שאין שמחה אלא בארץ ישראל ולא בגלות, ע"כ. ועוד כתב בעה"ט - והיה - לשון שמחה הוא, כי - מרמז על ל' הצדיקים, כי שמחה היא כשיש הל' צדיקים הללו, והם גורמים זכויות לבנ"י שיזכו לירושת הארץ, ורצוני להוסיף והיה במס' כו' ביחד עם האותיות עלה ל'.

וכדי להבין חשוב לדעת ההבדל בין נחלה וירושה, כי בפרשתינו מובא שארץ ישראל היא נחלה וגם ירושה, אבל המילה נחלה בא עם תנאי וירושה היא בלי תנאי אלא הבן מקבל ישירות מהאב, וכמו שכתב "הכתב והקבלה" (בראשית פרק כא, י ד"ה לא יירש) הנוחל נוטל חלק עם אחרים, כמו והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו, בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, לכן פעמים רבות לשון חלק מחובר ללשון נחלה כמו עפ"י הגורל תחלק נחלתו, ובתוך אחים יחליק נחלה, ונחל ה' את יהודה חלקו, כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, אולם היורש נוטל את הכל ואין הדבר מתחלק בינו ובין אחר, כמו הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי.

ולכן אם הקב"ה נתן לעם ישראל את הארץ מטעם נחלה, הרי ה' נתן לנו על תנאי, כדי לקיים תורה ומצוות וכמו שכתוב בישעיהו הנביא אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖יךָ בְּי֣וֹם קָדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְקֹוָק֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר: אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְקֹוָ֔ק וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־במותי בָּ֣מֳתֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְקֹוָ֖ק דִּבֵּֽר (ישעיהו נח:יג-יד). ועוד כתוב נחלה לישראל עמו יצב גבולות עמים למספר בני ישראל (דברים לב ח). נחלה במילוי נו"ן חי"ת למ"ד ה"י בגמ' תרי"ג. וכן חכמה במילוי חי"ת כ"ף מ"ם ה"י בגימ' תרי"ג. זהו שנאמר (קהלת ז יא) טובה חכמה עם נחלה, (ויתן) [לתת] להם נחלת גוים (תהלים קיא ו) בעבור ישמרו חוקיו ותורתיו. נחלה נחלה כנגד מעבר לירדן וארץ ישראל. ה' שמך לעולם הוה עם בניך והוה לעולם. ובשמות (ג טו) כתוב ה' זכרך לדור ודור מזכירין שמך באדונות זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור (פירושי סידור התפילה לרוקח עמוד קז).


כתוב באוצר מדרשים (חופת אליהו), ד' נקראו נחלה: תורה וישראל ארץ ישראל ובית המקדש, תורה מנין שנאמר וממתנה נחליאל (במדבר כ"א), ישראל מנין שנאמר ונחלתי ישראל (יואל ד'), ארץ ישראל מנין שנאמר בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה לרשתה (דברים ט"ו), בית המקדש מנין שנאמר בהר נחלתו (שמות ט"ו), ואף יעקב אבינו נקרא נחלה שנאמר יעקב חבל נחלתו (דברים ל"ב), אמר הקדוש ברוך הוא יבא ישראל שנקראו נחלה לארץ ישראל שנקראת נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה.

ולעינין נחלה מובא בגמרא שבת (קיח ב) לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה וגו', ולא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל, אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה.

אבל מצינו בכמה מקומות שארץ ישראל היא ירושה לעם ישראל מהאבות, וכתב התורה תמימה בדברים (יב), ואשריהם תשרפון - מכדי ארץ ישראל ירושה היא להם לישראל מאבותיהם, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו, אלא מדפלחו ישראל לעגל גלי אדעתייהו דניחא להו בעבודת כוכבים וכי אתו עובדי כוכבים ועבדו, שליחותייהו דידהו קעבדי (ע"ז נ"ג ב), ועוד מובא בפסקי ריא"ז מסכת עבודה זרה (פרק ד. לח) ולפיכך אמרה תורה (דברים יב ג) ואשיריהם תשרפון באש, ואין להם היתר בביטול על ידי גוי, לפי שכבר ארץ ישראל ירושה היא להם מאבותיהם, וכשחטאו ישראל בעגל נתרצו בכל ע"ז, שנ' ( שמות לב ד) אלה אלהיך ישראל, מלמד שאיוו לאלהות הרבה, והרי הם כאלו עבדו הגוים האשירות שלארץ ישראל בשליחותם, ואין להם היתר בביטול. ורבי יוסף בכור שור פירש (דברים כו א) והיה כי תבוא - וירשתה וישבת בה: לאחר ירושה וישיבה.

והנה בבבא בתרא פליגי (קיט ב), איכא מאן דאמר דארץ ישראל ירושה הוא להם מאבותיהם, ואיכא מאן דאמר דלאו ירושה. וכתב הפרשת דרכים (ריש דרוש א) דבהא פליגי, דמאן דאמר ירושה סבירא ליה דאבות דין ישראל להם, לכן כשאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום (בראשית יג, יז) 'התהלך בארץ לארכה ולרחבה' הוי חזקה...(ערבי נחל ליקוטים סימן ג), המצודת דוד בישעיהו נח' כתב והאכלתיך - ר"ל לך תהיה הארץ אשר הנחלתי ליעקב אביך ואמר יעקב לפי שלו ולבניו נתנה הנחלה ולא לישמעאל בן אברהם ולא לעשו בן יצחק וכן נאמר ויעמידיה ליעקב לחוק וכו' לאמר לך אתן את ארץ כנען (תהלים קה), ופירש האברבנאל שם רמז להם בזה שבזכות השבת יזכו לגאולה וירושת הארץ שהיא נחלת יעקב אביהם, ואמרו חכמים ז"ל במסכת שבת פרק כל כתבי (שבת קיח, ב) כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלא מצרים שנאמר והאכלתיך נחלת יעקב אביך לא כאברהם שנאמר בו (בראשית יג, יז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה ולא כיצחק שנאמר בו (שם כו, ג) כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אלא כיעקב שנאמר בו (שם כח, יד) ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועוד דרשו שם כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר והתענג על ה' ויתן לך משאלו' לבך עונג זה איני יודע מהו כשהוא אומר וקראת לשבת ענג הוי אומר זה עונג שבת, ובויקרא רבה (לד, טז) דרשו וקראת לשבת ענג זה שבת ולקדוש ה' מכובד זה יום הכפורים וכבדתו זה יום הראשון של חג מעשות דרכיך זה חולו של מועד ממצוא חפצך ודבר דב' מכאן שאסור לעשות חפציו בשבת, עד כאן. העירו בזה שלא לבד הזהיר פה הנביא על השבת כי אם על שאר מועדי ה' כולם גם כן וכן סברו קצת החכמים שבדבור זכור את יום השבת נכללו כל מועדי השם.

כתב התורה תמימה (בפר' כי תבוא דרשה עד) צא ולמד מן הערלה שאדם טורח בה לחרוש ולשדד אדמתו ונוטעה כדי לאכול מפריה ולשבוע מטובה, וכשיגיע זמן יבול הגפנים המשובח והטוב שבכל ימותם שהוא בשנה השלישית, וכמו שאמרו רז"ל (יבמות קכב א) של ערלה הן של עזקה הן מותרין שאינו אומר אלא לשבח את פירותיו, אמרה תורה שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל, ואפי' איסור הנאה נאסרו אלא יניחם לאבדם, להורות ולהודיע שאין כל זאת היגיעה אלא למי שאמר והיה העולם, ואפילו בשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים. ואפילו מכאן ואילך אינו רשאי ליהנות מפירותיו עד שיפריש הטוב והמשובח שבהן לשם ית' והם הביכורים היוצאים ראשונה הה"ד והיה כי תבוא אל הארץ וגו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו', אף על פי שנתתי לכם הארץ נחלה וירושה היא לכם מאבותיכם, כל מה שאתם טורחים ומתעסקים בה יהיה לשמי כי אני אדון כל המעשים.

יתבארו דברי חז"ל: בזכות ישראל, בזכות משה, בזכות חלה, מעשר וביכורים נברא העולם (בראשית רבה א, ו), שכן כל אלה קרויים ראשית; וכן יתבאר המאמר: הקדוש ברוך הוא היה מביט בתורה ובורא העולם (שם א, ב). ומובא בספר אגרא דכלה בראשית , אמרו רז"ל בשביל ביכורים נברא העולם. נרמז בר"ת ר'אה א'לקים ש'יביאו י'שראל ת'רומה ב'יכורים, (כי בכורים נקרא תרומה).

והמלבי"ם פירש ביחזקאל (כב) ד"ה ונחלת בך. אח"כ תנחול בעצמך, שנחלתך מאבותיך היה שהיית עם קדוש וה' הוא נחלתך, שזה הנחלה תלוי בך עצמך, תשוב אל הנחלה הזאת, ומפרש מהו הנחלה וידעת כי אני ה', שתשוב לדעת את ה' שהוא נחלתך מימי קדם: והא"ע (בתהלים סא ו) שהקב"ה נותן ארץ ישראל לירושה אך ירושה ליראי ה'.

וכתב שם משואל (פר' כי תבוא), בתנחומא צפה משה ברוה"ק וראה שבהמ"ק עתיד ליחרב והביכורים עתידין ליפסק עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלש פעמים בכל יום. להבין הדברים דהנה במדרש (ב"ר פ"א סי' ד') אין ראשית אלא ביכורים בשביל ביכורים, עיין שם...והנה זה הוא עיקר הכוונה בבריאת שמים וארץ להיות האדם מודה להשי"ת שבראו מצד החסד וכו', כמ"ש כל זה הרמב"ן ז"ל (סוף פ' בא) עיין שם דבריו כי נעמו, שהענין מה שביכורים מורים עליו זוהי כוונת הבריאה. והנה בביכורים יש שלשה דברים, הבאה ותנופה והנחה, וקריאה, והשתחוי', וזה כנגד מחשבה דיבור ומעשה, הבאה ותנופה והנחה הן מעשה, קריאה דיבור, והשתחוי' מחשבה דכל הברואים הולכים כפופי קומה, והאדם שיש לו שכל הולך בקומה זקופה, ואם הוא בא בהשתחואה שהיא כפיפת קומה להשי"ת, בזה מורה שהוא מבטל אף שכלו להשי"ת. וע"כ ביכורים מצוה חביבה מאד, שהיא מצוה הנעשית בכל ג' חלקי האדם

ועוד כתב האפריון, הרבה פעמים נאמר בתורה והיה כי יביאך ה' וגו', וכאן נאמר והיה כי תבוא. ונראה לפע"ד עפ"י מה שכתבו המפרשים ז"ל [עיין אלשי"ך] טעם על הבאת הביכורים, כדי שידע האדם כי לה' הארץ ומלואה והאדם איננו אלא כמו אריס, וכמו שהדרך היא אשר האריס הנאמן מביא פירות הראשונות מן השדה לבעל השדה, כן צוה ה' ית"ש להביא ראשית פרי האדמה בית ה' אל הכהן. וז"ש והיה כי תבוא וגו', כלומר שיעלה בדעתך אשר אתה מעצמך ובכחך באת אל הארץ וירשת אותה, ע"כ להוציא זאת מלבך הנני מצוך על מצות ביכורים, למען תדע ותשכיל כי ה' הוא הנותן אותה לך.(אפריון פר' כי תבוא)

לפי רבינו המלבי"ם לעיל נראה שאף על פי שארץ ישראל היא ירושה מאבותינו מדובר על ירושה עם תנאי שרק שהקב"ה נותן ארץ ישראל לירושה אך ירושה ליראי ה', וחייב לדעת שהעולם אינו הפקר אלא הכל שייך להקב"ה, ולכן התורה ציוה לנו להביא ביכורים כדי להזכיר לאדם שהכל של קודשא בריך הוא, אף על פי שירושה היא בלי תנאי כאן בפרשתינו בא עם תנאי, כי רק על ידי תורה ומצוות אדם יזכה ל"וירשתה", וכן כתב רבינו יוסף חיים בספרו "עוד יוסף חיים" כתב טעם בתבת "וירשתה" עם אות ה"א, האות ה"א בא לרמז לנו שרק מי שקיים המצוות בצורה משלמת-במעשה, בדיבור, במחשבה, בכונה, וברעותא דליבא, יזכה לשבת בארץ ישראל לבטח בביאת משיח צדקנו...ובזכות קיום חמשת התנאים האלו, הרמוזים באות ה"א שבתבה "וירשתה" יזכה ל"וישבת בה". שהקב"ה נותן ארץ ישראל לירושה אך ירושה ליראי ה' (מלבי"ם לעיל) ולא לרשעים הפורק עול תורה ומצוות. והביכורים בא ללמד אותנו על מידת ענוה והכנעה, וכן מצינו לעיל על מה שכתב "שם משמואל" והנה בביכורים יש שלשה דברים, הבאה ותנופה והנחה, וקריאה, והשתחוי', וזה כנגד מחשבה דיבור ומעשה, הבאה ותנופה והנחה הן מעשה, קריאה דיבור, והשתחוי' מחשבה דכל הברואים הולכים כפופי קומה, והאדם שיש לו שכל הולך בקומה זקופה, ואם הוא בא בהשתחואה שהיא כפיפת קומה להשי"ת, בזה מורה שהוא מבטל אף שכלו להשי"ת. וע"כ ביכורים מצוה חביבה מאד, שהיא מצוה הנעשית בכל ג' חלקי האדם.

אם כן אף על פי שהקב"ה נתן ארץ ישראל ירושה מאברהם אבינו, הוא נתן לנו על תנאי כדי לשמור על התורה ומצוות, ואם עלה בדעתם של ישראל, דבשביל שאברהם ירש את הארץ, שניתנה להם הארץ למורשה אף בהיותם רשעים, והלא המחזיק בדרכי אברהם יורש את הארץ שנתנה לאברהם, ומי שאינו מחזיק בדרכיו פשיטא שאינו יורש את הארץ, וכן מצאתי בספר פרשת דרכים (דרוש עשרים ושנים).

ומצווה ביכורים היא חביבה מאוד שחז"ל אמרו בזכות ביכורים נברא העולם (בראשית רבה א, ו) בראשית בר"ת ראה אלקים שיביאו ישראל תרומה ביכורים כי ביכורים נקרא תרומה (אגרא דכלה). וכן ישראל בר"ת יש שישים ריבו אותיות לתורה, והמילה בראשית בר"ת יש שישים ריבו אותיות בתורה, ולכן מצווה ביכורים בא ללמד אותנו שכל בריאה מעשה בראשית הם של הקב"ה, וכשאדם זוכה לדעת טעם מצווה ביכורים וכמו שראינו לעיל ואז הוא זוכה להיות נחלת ה' שנאמר וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה (דברים ט:כט) ובמדרש כתוב ישראל נקרא נחלה מנין שנאמר ונחלתי ישראל (יואל ד'), ארץ ישראל מנין שנאמר בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה לרשתה (דברים ט"ו), אמר הקדוש ברוך הוא יבא ישראל שנקראו נחלה לארץ ישראל שנקראת נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה. (אוצר מדרשים חופת אליהו).

ולכן פרשת "כי תבוא" מתחיל ב"והיה" בלשון שמחה, שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ ועוד על ידי מצווה ישיבת הארץ וביכורים עם ישראל זוכה להיות נחלת ה' שנאמר "נחלתי ישראל" ואין לך שמחה גדולה מזה להיות נחלת ה', ודע כל זה על ידי ארץ ישראל, תורה ומצוות.


.

51 views0 comments

Recent Posts

See All

留言

評等為 0(最高為 5 顆星)。
暫無評等

新增評等
bottom of page