פרשת ניצבים - רב מנחם גמליאל

נוהגים לומר בכל יום ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד ויש לבאר כמה עניינים בזה. והנה בתורה נאמר - ה' ימלוך לעולם ועד בשירת הים. ובתנ"ך [ובפרט בתהילים י' כט' צג' וכו' ] נכתב קודם ה' מלך בצריה ואח"כ ה' מלך בקמץ. וא"כ יוצא שבתנ"ך כתוב קודם שה' ימלוך בעתיד ואח"כ שה' מלך בהווה , ואח"כ שה' מלך בעבר. ובתפילה מזכיר לפני ברוך שאמר אומרים ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד. ונכתב בסדר הזה ללמד שהקב"ה הוא מלך היה הווה ויהיה. והקשה המהרי"ץ ז"ל בסידור עץ חיים שלכאורה היה לנו לומר ה' מלך [בקמץ] בתחילה שהוא מורה על היה ואח"כ ה' מלך [בצירה שהוא מורה על ההווה] ומפני מה הפכו את הסדר.

ובאמת בפיוט אדון עולם אומרים והוא היה והוא הווה והוא יהיה בתפארה.שזה לפי הסדר היה הווה ויהיה. וכן בסליחות אומרים לפי הסדר בטרם שחקים וארקים נמתחו. שהוא מורה על העבר. ואח"כ אומרים ועד לא מאורות זרחו. שהוא מורה על ההווה .ואח"כ אומרים וארץ כבגד תבלה ושמים כעשן נמלחו . שהוא מורה על העתיד. ואע"פ שמה שאומרים ועד לא מאורות זרחו נשמע לשון עבר , אולם המהרי"ץ מבאר שהוא לשון הווה שהרי המאורות נבראו ביום הרביעי וא"כ לפני שנבראו המאורות כבר היה עולם ולכן זה לשון הווה . ועדין קשה משום מה נקט לשון הווה שיש בו גם משמעות של עתיד היה לו לומר לשון הווה מוחלט כגון ובכל יום בגזרתו זרחו.ה' מלך. שמורו על הווה . ועוד יש להקשות שהרי אף על פי שבהמשך הפיוט אומרים לפי סדר היה הווה ויהיה מפני מה הציבור לא עונים לפי הסדר.שהרי הם עונים על מה שאומר החזן בטרם שחקים וארקים נמתחו [שמורה על העבר]. ה' מלך בצירי [שמורה על ההווה].

ובמהרי"ץ כתב שלושה תרוצים א – שמלכותו שלמה קודם הבריאה כמו עכשיו. כלומר שאין התיישנות אצל הבורא ח"ו ולכן מחליפים בן לשון עבר ללשון הווה. ב- שאם היה אומר שה' מלך על הנבראים היה מקום לטועים לומר שלפני שנבראו הנבראים היה כוח אחר ח"ו ולכן אמר ה' מלך בצירי שמורה על מלכותו בכל אופן גם בלא ברואים. ג – שכל הזמנים העבר והעתיד כולם בקב"ה בהווה .כלומר שבהקב"ה לו שייך הווה ועבר.

ולפי זה מתורצות שלוש הקושיות שבשביל להדגיש שלא שייך בהקב"ה עבר ועתיד הקדים לשון הווה ללשון עבר. וכן כתב בלשון הווה לשון שנשמע גם עבר [ועד לא מאורות זרחו] ולכן גם העונים מערבים בין לשון הווה ולשון עבר.שעונים על בטרם שחקים וכו' ה' מלך בצירי

ועיין בסידור הרש"ש הקדוש חלק ב' שהביא משום מה סידרו את אותיות מנצפ"ך בסדר זה כדאיתא במגילה ב ע"ב מנצפ"ך צופים תיקנום. והרי היה לסדרם בסדר כתיבתם באותיות שעל פי סדר זה צריך לומר כמנפ"ץ.כ"ף ואח"כ מ"ם ואח"כ נו"ן ואח"כ פה ואח"כ צ"ד.[ ויש להעיר שעל פי הפשט סידרו כך מן צפך, לרמוז שהצופים דהיינו הנביאים חזרו ויסדום] ומ"מ הרש"ש הקדוש ביאר על פי הסוד שמנצפ"ך מתחלק לשלוש 1. מנ,בגימטריה 90 כנגד ה' מלך שמלך בגימטריה 90 2. צ, בגימטריה 90 כנגד ה' מלך ומלך בגימטריה 90 . 3. פ"ך בגימטריה 100 כנגד ה' ימלוך שימלוך בגימטריה 100. וקשה לכאורה שהרי אי אפשר להבחין בין ה' מלך בניקוד צרה ובין ה' מלך בניקוד קמץ שהרי הגימטריה של שניהם 90. ולפי מה שביארנו לעייל לא קשה שאדרבה יש ענין לערב את שניהם ודו"ק.