פרשת שופטים לעלון

הרב דוד להונגדים

דברים פרק טז פסוק יח

שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק:

שופטים ושוטרים - שופטים, דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצותם. שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט: בכל שעריך - בכל עיר ועיר: לשבטיך - מוסב על תתן לך. שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך: לשבטיך - מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר: ושפטו את העם וגו' - מנה דיינין מומחים וצדיקים לשפוט צדק: (רש"י)

אומר המדרש (תנחומה שופטים ה) תתן לך ולא לעכו"ם דבר אחר תתן לך מלמד שנקראו הדיינין על שם משה, זה אחד משלשה דברים שמסר משה נפשו עליהן ונקראו על שמו. ומדוע משה רבנו מסר נפשו על זה?

נראה לי לומר על פי (סנהדרין ז א) כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל, שנאמר אלוהים ניצב בעדת אל בקרב אלוהים ישפוט. וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו - גורם לשכינה שתסתלק מישראל, וחשוב לדעת שעל ידי קיום דין אמת הקב"ה ישרה שכינתו בעולם. ולכן משה מסר נפשו על הדיינים שנקראו על שמו, ולכן כתב רמב"ם (הלכות סנהדרין ג:ז) כל בית דין של ישראל שהוא הגון שכינה עמהם, לפיכך צריכין הדיינים לישב באימה ויראה ועטיפה וכובד ראש ואסור להקל ראש או לשחוק או לספר בשיחה בטילה בבית דין אלא בדברי תורה וחכמה. וכתוב בגמרא אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין (על הציבור) שאינו הגון - כאילו נוטע אשירה בישראל, שנאמר שופטים ושטרים תתן לך וסמיך ליה לא תטע לך אשרה כל עץ. (סנהדרין ז ב). ודקדק במשכנות יעקב למה נקט בישראל, והרי איסור נטיעת אשרה לישראל בכל מקום בין בישראל בין באומות ובחו"ל ולמה נקט בישראל.בספרו שלל דוד (פר' שופטים) כתב ליישב. דהנה, מהרי"ק בתשובה (קיז) כתב דמיירי בדיין שהוא חכם אלא שאין מעשיו הגונים, ע"ש. וקיימ"ל (עבודה זרה נב, ב) דע"ז ואשרה של נכרי יש לה ביטול, אמנם אשרה של ישראל אין לה ביטול לעולם. והנה לכאורה יש מקום לומר, שאם זה הדיין כיון שהוא חכם וחזר ממעשיו שאינם מהוגנים אין על המעמידו דיין חטא, כיון שעכשיו מעשיו מהוגנים. לזה אמר כאילו נטע אשירה בישראל דאין לה ביטול לעולם ולעולם באיסורא קיימי, אף הכי נמי אף שהדיין חזר בו ממעשיו שאינם מהוגנים המעמידו בעבירה קאי על הקמתו. והקשר בין דיין שאינו הגון והנוטע אשרה כתב המהרש"א: כיון שהדיין נקרא בתורה: "אלהים" ש"כל דיין הדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" (שבת דף י א). ולכן אם מעמידין דיין שאינו הגון במקום שיש תלמידי חכמים, הרי הוא כאילו נוטע אשרה אצל מזבח ה' אלהים.

כתב הרמב"ן, התורה ציוה להעמיד בארץ ישראל בתי דינים קבועים לכך בכל עיר ולכול שבט ואם יש שני שבטים בעיר אחד כמו ירושלים מעמידים להם שני בתי דינים, בנוסף לשופטים מצוה התורה להעמיד "שוטרים", הממונים להוציא לפעל את פסקי הדין של השופטים, וכן חייב לשמוע בקול הסנהדרין ולקבל את כל הוראותיהם, שכן ה' מסר בידם את הסמכות להכריע בכל שאלה המתעוררת בפרוש התורה, על פי יסודות דיני התורה שכבר התבערו, ועל כן עלינו לשמוע להם בכל מה שיורו לנו בפרוש התורה, בין בדברים שיורו מכח קבלתם איש מפי איש עד משה רבנו מפי הקב"ה, ובין בדברים שיורו מתוך הבנתם במשמעות התורה או בכוונתה. ורבנו בחיי כתב למה נסמכה פרשת שופטים לפרשת רגלים להודיענו: שאע"פ שישראל עולין לרגל שלש פעמים בשנה ושם ימצאו הכהנים הלוים ומורי התורה, והן יכולין לשאול מהם התורה והמצות ואיך יתנהגו בהם, והם יתירו להם כל ספקותיהם, אעפ"כ מצוה מוטלת עליהם למנות שופטים בכל עיר ועיר. ושופטים הם החכמים יודעי דת ודין שנותנין את הדין, ושוטרים הם המכריחין את הדין, אלו בעלי מקל ורצועה הסובבים בעיר ומשוטטים בחוצותיה לתקן כל מעוות, ולצדק המדות והמשקלות, וכל זה על פי השופטים ומצותם.

ומדוע כל כך חשוב להעמיד שופטים ושוטרים? כיון שהקב"ה אוהב צדקה ומשפט חשוב להעמיד שופטים ושוטרים אמתים שיש להם יראת שמים, כי דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית (שבת י, א) וכן כתוב באבות על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר (זכריה ח) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (אבות א, יח).

ושלמה המלך החכם מכל אדם אמר במשלי (ו:ו-ח) לֵֽךְ־אֶל־נְמָלָ֥ה עָצֵ֑ל רְאֵ֖ה דְרָכֶ֣יהָ וַחֲכָֽם, אֲשֶׁ֖ר אֵֽין־לָ֥הּ קָצִ֗ין שֹׁטֵ֥ר וּמֹשֵֽׁל, תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַאֲכָלָֽהּ:

מה ראה שלמה ללמד לעצל מן הנמלה, רבנן אמרין הנמלה זו שלשה בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינא אלא באמצע, והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שמוצאה חטים ושעורים ועדשים, וא"ר תנחומא ואינה חיה אלא ששה חדשים וכל מאכלה אינה אלא חטה ומחצה, ולמה כונסת כל אלו שאומרת שמא יגזור הקדוש ברוך הוא עלי חיים ויהא לי מהיכן לאכול, אמר ר' שמעון בן יוחאי מעשה היה ומצאו בחור שלה שלש מאות כור, לפיכך אמר שלמה התקן לך מצות בעולם הזה לעולם הבא, מהו ראה דרכיה וחכם, ראה דרך ארץ שבה שהיא בורחת מן הגזל, א"ר שמעון בן חלפתא מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת והיו כלם באות ומריחות בה ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה באתה אותה שהיתה שלה ונטלה אותה, אף על פי (כן) שאין לה לא שופט ולא שוטר שנאמר אשר אין לה קצין שוטר ומושל, אתם שמניתם לכם שופטים ושוטרים על אחת כמה וכמה. (ילקוט שמעוני משלי רמז תתקלח)

בדברים רבה (פר' שופטים פר' ה) כתוב, אמר ר"ש בן יוחאי מעשה היה ומצאו בבור שלה שלש מאות כור מה שמכנסת מן הקיץ לחורף לפיכך אמר שלמה לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אף אתם התקינו לכם מצוות מן העולם הזה לעולם הבא ומהו ראה דרכיה וחכם רבנן אמרי ראה דרך ארץ שיש בה שבורחת מן הגזל, אמר ר"ש בן חלפתא מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה באה אותה שהיתה שלה ונטלה אותה ראה חכמה שיש בה וכל השבח הזה שיש בה שלא למדה מבריה ולא שופט ולא שוטר יש לה שנא' (משלי ו') אשר אין לה קצין שוטר ומושל אתם שמניתי לכם שופטים ושוטרים עאכ"ו שתשמעו להן הוי שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.

וכתב נחלת יעקב (דברים טז) זהו שאמר הכתוב לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם (משלי ו, ו). נראה כוונת חז"ל בזה, כי החכם בא להורות לנו דרך ישר: שאין לשבח עצמו במה שהוא איש ישר, ולא גזלתי מעולם משום אדם, כל שאינך עושה משום מצות רחמנא, רק בשביל שטבע שכלך מחייב. כי בזה אין אתה יותר טוב מן הנמלים, כי הלא הנמלה ג"כ נזהרת מאד מן הגזל (ע"פ עירובין ק ב). ומעולם לא שמענו שיהיה אחד משבח את הנמלים שהם טובים וצדיקים שאין גוזלין מאומה משל חביריהם, כי באמת שטות גדולה מי שמשבח אותם בזה, כי טבע מוטבע הוא בהם, וכמוכרחים הן לכך, וההכרח לא ישובח. ומכ"ש האדם, שלפעמים האנשים שהן מוטבעים בטבע כך, הם מתנהגים ביושר משום שיהיו מפורסמים בכל העולם לנאמנים, ויהיו אהובים אצל העולם לעשות מו"מ עמהם, וא"כ הם גרועים מנמלים שאין להם רק הכרח הטבע, ואלו יש להן ג"כ הכרח אחר. (ואולי) [ואילו] הי' זה - מה שאין גוזל - תכלית הבריאה, הי' יכול לברוא כל העולם בטבע הנמלים...ובאמת אין ראוי לאדם כלל לילך אחר שכלו רק לשמוע דעת חכמים...ולכן התורה מצווה אותנו שופטים ושוטרים תתן לך וגו'. תיבת לך הוא מיותר. ונראה שפירושו כעין מה שפרש"י בפרשת לך לך, להנאתך ולטובתך (בראשית יב, א). וכן פירושו כאן, כי מינוי השופטים טובתך היא, כמו שאמרו ז"ל (בספרי לקמן פס' כד, מובא ברש"י שם) כדאי הוא מינוי השופטים להושיבן על אדמתן. ובימי משה הי' ביותר לטובת משה, כמו שפירשו בקרא דאיכה אשא לבדי (דברים א, יב), עיין שם:

המהר"ל כתב... השי"ת נותן כח לנמלה לאסוף מזונות הרבה, הפך מה שיחשוב האדם, כי האדם חושב, אם הוא גוזל וטורף את של אחר בזה מגיע אל פרנסתו, ודבר זה אינו... ומפני שהנמלה בורחת מן הגזל, נתן השי"ת לה הכנה לאסוף מזונות על צד היותר אפשר. ואמר תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה, כנגד שני דברים, האחד כאשר תמצא מזונות לרוב, וזהו בעת הקציר, אוגרת מאכלה, כי היא זריזה ביותר מה שאפשר לה לכנוס. ועוד היא זריזה לאסוף בקיץ, אף שאין לה כל כך הרבה כמו בקציר, שבעת החורף לא תמצא כלום, ומזה ילמד האדם, כי בעת בחרותו שאז האדם הוא בכחו לעשות הרבה מצוות, ודבר זה דומה לעת הקציר, ואז יהיה זריז ביותר לעשות המצוות... (נתיב הזריזות פרק א)

ותמה החידושי הרי"ם שהרי הנמלה כל כולה מה שלוקחת גזל היא, שלוקחת משדות שיש להם בעלים ואיך נלמוד גזל מנמלה, ותירץ שהרי מצד א' רואים שבורחת מגזל של חברותיה, ומצד שני רואים שגוזלת משדות אחרים, ועל כרחך זהו לפי שאין לה קצין ושופט שיעשה סדר ויתן גבולות מהו גזל ומה לא, ולזה אמר המדרש (שם בפ' שופטים) ללמוד ממנה שאף מי שכבר למד לברוח מן הגזל צריך שופט שיעמיד ארץ במשפט לקבוע מהו גזל ומה שאינו גזל.

בספר דף על הדף (עירובין ק, ב) מביא הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון זצ"ל, שכתב...דהנה כל שאר המידות הם מסויימים אם לטוב אם להיפך, צניעות היא מדה טובה לעצמה, גזל היא מדה רעה לעצמה, אמנם זריזות ישנה ויכולה להיות לשני הצדדים, לטוב ולהיפך, וכמ"ש אנו רצים והם רצים...זריזות ללא תכלית אינה כלום, ובנמלה מצינו בחז"ל (עי' מד"ר שופטים) שאמרו שאעפ"י שברי' שאין לה עצם אינה חי' יותר משנה, עכ"ז היא אוספת ואוגרת מזון לזמן רב הרבה יותר מזמן חייה, וזוהי זריזות ללא תכלית, לכן לא ניתן ללמוד מדת הזריזות ממנה.

וקשה להבין את דברי רבי ברוך שמעון ז"ל, כי מצינו לעיל בילקוט שמעוני למה הנמלה כונסת כל אלו שאומרת שמא יגזור הקדוש ברוך הוא עלי חיים ויהא לי מהיכן לאכול ואם כן יש בנמלה זריזות עם תכלית. ונראה לי לומר כי הקב"ה הטביע בכל בעלי חיים מידות טובות ועל זה אמרו חז"ל בעירובין (ק ב) דאלמלא ניתנה תורה היינו לומדים מדות מבעלי חיים זריזות מנמלה וכדו', וכל זה כדי שילמד בני אדם מידות טובות מבע"ח ולהכיר קודשא בריך הוא דרך הטבע, כי הטבע בגי' אלוקים, ולכן יש ללמוד רק את המידות הטובות שהקב"ה הטביע לבעלי חיים, לכן מנמלה יש ללמוד מידת הזריזות שיש בה, כי על ידי מידת זריזות אדם יכול להציל עצמו מעוון גזל. אבל אל תחיה כנמלה שאכל רק חטה ומחצה בכל חייה ואוספת שלש מאות כור של חיטים עם טענה שמא יגזור הקדוש ברוך הוא עלי חיים, כי חיים כאלה אנו רואים רק לאנשי פוליטיקאי, שמדברים בשם תורה וגונבים מכספי ציבור ותקציב ציבורי רק שלא גונבים ביניהם בעיריית או בכנסת ולכן פליטיקא עולה לגי' עמלק, ונראה לי שזהו כוונת רבי ברוך שמעון ז"ל שאומר זריזות ללא תכלית, ולא ניתן ללמוד מידת הזריזות כאלה מנמלה, ועיין עוד מה שכתב המלבי"ם במשלי (ו ו). וגם בזה הן דומין לנמלה, כי הנמלה אין גוזל מחבירו, ובאמת כל מאכלם גזל, שכל לקיטתה הוא גזל, שגוזלת מן הבעלים שיגע בזה מאוד שחרש וקצר ואחר כל הטרדא היא גוזלת אותו. וכן מי שאינו עושה עפ"י התורה, אפשר שכל ממונו גזל כפי דין תורה, כי הכל של הקדוש ברוך הוא ומי שנוטל עפ"י שכלו ולא עפ"י התורה הוי גזל, כיון דרחמנא אסרה לקבל ממון כזה, וממון זה דרחמנא הוא. ולזה אייתי המדרש האי קרא על פרשה דשופטים ושוטרים, לומר לך שצריך לעשות הכל ע"פ התורה אשר יורוך.

החיד"א בספרו נחל קדומים מביא מה שכתב המהרח"ו ז"ל, שיש לאדם כמה שערים, שער הראות, שער השמע, שער הריח שער הדבור, שער המישוש, וצריך שיעשה אדם בעצמו דין על כל עניניו, וזה שאמר שפטים ושוטרים תתן לך לשון יחיד ולכל אדם מישראל דבר, וזהו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך שכל אדם יגדור גדר בכל שעריו, כגון שלא יביט בעריות, ולא ישמע דברים האסורים, ולא יריח ריח ערוה, ועבודה זרה, ולא ידבר דיבור אסור, ולא ילך לעבירה, ולא יגע לערוה, ולזה אמר לשון יחיד "תתן לך בכל שעריך". וכן כתב גם השל"ה פרשת שופטים, וישגיח תמיד שלא יהיה שם שום עבירה, כי כמעט אלו המקומות מקומות שלמים, ויהיה תמיד בקדושה ובטהרה. ואז נאמר עליו (ישעיה כו ב) "פתחו שערים" מידה כנגד מידה, ויזכה שיפתחו לו שערים של י"ש עולמות, ומכאן לרקיע כמה מקטרגים וכמה מלאכי חבלה, והשבעה רקיעים כמה שערים לכל רקיע וכמה שומרים, וכשהאלה הנשמה אם זכאה פותחין, ואם לאו דוחין אותה ונועלים השערים בפניה, ומי שישכיל יתקן בחייו ויפתחו לו שערים עליונים.

יהי רצון שכולנו נזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו, ונזכה להעמיד שופטים ושוטרים בארץ ישראל לפי דעת תורתינו הקדושה, וכמו שכל יהודי מבקש בתפילתו השיבנו עליך ונשובה חדש ימינו כקדם. שבת שלום.