ואנללמאלסאומה בנימין

וי.אל. בנימין, הידוע גם בשם ואנללמאלסאומה, נולד ב-27 באוקטובר 1940. מגיל צעיר הפגין תכונות מנהיגות. הוא נישא לסנגליאני, עמה הביא לעולם שלושה ילדים, ולאחר מכן התגרשו. בנימין נישא בשנית לשובה, עמה נולדו לו שלושה ילדים נוספים.

​

המגע עם אחים יהודים החל בסוף שנות ה-60, כאשר טי. דניאל לונגדים ערך ביקור תיעודי ראשון במסגרת מחקרו בקולקטה בשנת 1969. במהלך ביקור זה, הוא ביקר בספריות ופגש אנשים.

​

ב-31 במאי 1972, קבוצת אנשים בצ'וראצ'נדפור הקימה את "אגודת משפחות ישראל מניפור", עם משה יצחק כנשיא וסטיבן וומזאקאפ נגייטה כמזכיר; הארגון שינה את שמו מאוחר יותר ל"ארגון יהודי מניפור" (MJO).

​

הקבוצה רכשה קרקע מקופלאל סיאליאפ ליד כפר בולג'אנג והכריזה עליה כקולוניה יהודית, מה שמשך תשומת לב תקשורתית רבה והוביל לחקירה של מחלקת המודיעין ההודית.

​

מספר חברים נעצרו על ידי המשטרה עקב חששות מהקמת קולוניה יהודית ללא ידיעת ממשלת הודו. לאחר שהתברר כי הם אינם יהודים אלא אזרחים הודים המחפשים את שורשיהם היהודיים בעקבות תיאוריית עשרת השבטים האבודים של ישראל, הם שוחררו.

​

ב-15 באוגוסט 1972, התקיימו בחירות הנהלה חדשות בכפר בולג'אנג בביתו של זאנאנג סקטאק. וי.אל. בנימין נבחר לנשיא, וונג'אקאפ נגייטה למזכיר כללי, דניאל להונגדים למזכיר משנה, משה יצחק וייפה לגזבר, ושלושה חברים ללא תפקיד: ת'אנגקאמלו וייפה, זמחוסם דוד להונגדים, ויעקב זאנאנג סקטאק.

​

הנשיא הנבחר, וי.אל. בנימין, יחד עם עמיתיו סטיבן וומג'אקאפ נגייטה ו דניאל להונגדים, נסעו למומבאי באוקטובר 1972. שם פגשו את מנהל הסוכנות היהודית וביקרו בקונסוליה הכללית של ישראל. הם גם גילו מוסד יהודי עולמי בשם ORT, המספק קורסים לחינוך מקצועי.

בינה קאוסטיל, אחותו של בנימין, נישאה לגבר יהודי-הודי לאחר שהייתה הראשונה מבני מנשה שלמדה ב-ORT בומביי. היא הפכה לאישה הראשונה מבני מנשה שנישאה ליהודי.

​

לבסוף, כמה שנים מאוחר יותר, בנו יהושע בנימין למד גם הוא במוסד ORT לאחר שלוש שנות לימודים, השלים את הכשרתו כהנדסאי ועבר לעבוד בסוכנות ממשלתית במיזורם כמהנדס זוטר.

​

בשנת 1973, דניאל להונגדים וישראל גינזמונג סואנטאק ביקרו בספרייה הלאומית של קולקטה. באותה שנה, דניאל להונגדים נסע למומבאי להמשך מחקרו, שם פגש משפחה יהודית דרום-הודית מכובדת, אסתר דוד עמנואל, שהייתה היהודייה הידועה הראשונה שהביעה עניין בקהילת בני מנשה.

​

דניאל להונגדים חזר מבומביי עם שלוש מסרים לאחר פגישתו עם הקהילה היהודית: היהדות היא דת העם היהודי; ברית מילה היא חובה לגברים יהודים; היהודים אינם מכירים בישוע כמשיח, עמדה שגרמה למחלוקות פנימיות בקהילות, שכן הרוב האמין בישוע כמשיח.

​

ב-10 באוקטובר 1974, הוקמה "היהודים המאוחדים של צפון-מזרח הודו" (UJNEI) בעקבות פיצול מה-MJO במטרה לאחד קבוצות שונות התומכות ביהדות (לפרטים, ראו "מנשה מנמשי – השבטים האבודים של ישראל", פרק 12).

​

האידיאולוגיה הפרו-יהודית שהציג דניאל להונגדים לא התקבלה על ידי רבים מחברי הקהילה, מה שהוביל לפירוק הארגון בינואר 1975. עם זאת,  דניאל להונגדים שמר על ארגון UJNEI בתמיכת דמויות בכירות כמו סום שמואל האוקיפ, יוסף ג'אנגחות'אנג לונגהל, דוד ג'מקוסם לונגדים, ויונתן טאוטאנג.

​

בשנת 1975, וי.אל. בנימין הודח מנשיאותו עקב סכסוכים פנימיים בארגון יהודי מניפור. לאחר מכן, יוסף זאנגחותאנג להנגהל ביקר את וי.אל. בנימין כדי לנחמו על הדחתו מה-MJO במהלך ביקור זה, יוסף עודד את וי.אל. בנימין להצטרף ולהנהיג את ארגון UJNEI, ובנימין הסכים ומונה לנשיא הארגון.

​

כתוצאה מכך, וי.אל. בנימין שמר על נשיאותו גם לאחר תחיית היהדות ב-21 באפריל 1976 בקרב בני מנשה, עד לשנת 1986, כאשר בית הכנסת פוצל לשניים: אחד בד. פיילן והשני בב. וונגנואם, שנקרא בית שלום.

​

וי.אל. בנימין היה דמות בולטת בין חלוצי היהדות לאורך חייו, ומכתב רשמי הנושא את שמו מ-26 בספטמבר 1977, שנשלח על ידי מוסד ORT שמור כיום במוזיאון גלריית בני מנשה בשדרות, ברחוב ברית ערים 16.

​

שניים מילדיו מאשתו הראשונה, סנגליאני, זכו לעלות לישראל בסיוע ארגון עמישב בראשות הרב המנוח אליהו אביחיל: הבן הבכור, יהושע בנימין, מתגורר כיום בניצן שבדרום הארץ, וירושה מתגוררת בבית אל שביהודה ושומרון, בעוד הילד השלישי, זימנה, כבר הלך לעולמו.שלושה ילדים מאשתו השנייה, שובה – דמרי, ארמסטרונג ורחל – מתגוררים במומבאי, הודו.

​

ב-27 באוגוסט 1988 הלך לעולמו ו.ל. בנימין מבלי שזכה לראות את ארץ הקודש, אשר אהב כל חייו; אולם מסירותו, אמונתו הבלתי מתפשרת והקרבתו למען קהילתו ימשיכו לחיות בזיכרוננו ההיסטורי.