היסטוריה של יהדות בני מנשה
חלוצים
סימון גין ז"ל
סימון גין ז"ל
סימון גין, שנולד ב-15 באוגוסט 1961 ונישא לאסתר ת'נג'נאם, היה בנו הבכור של משה יצחק. מגיל צעיר היה בו רצון עז לכל דבר הקשור לדת. הוא גדל במשפחה נוצרית פרסביטריאנית, זרם שמייחס חשיבות רבה לחוויות רוחניות מיוחדות במהלך תפילות יום-יומיות. בגיל צעיר, במהלך תפילה כזו, נטען כי קיבל התגלות לשמור את השבת כיום מנוחה ולהימנע מאכילת בעלי חיים טמאים כמו חזיר. אביו, משה יצחק, ואמו נדהמו לשמוע את ההתגלות.
בשנת 1968 עזבה המשפחה את הכנסייה הפרסביטריאנית והצטרפה לזרם האדוונטיסטים של היום השביעי, בהנהגה הרוחנית של ת'אנגקאמלו ות'אנגרומה, דבר שציין תפנית מוחלטת באמונתם הדתית. מאותו רגע, לא רק שהתחילו לשמור את השבת, אלא גם נמנעו מאכילת בעלי חיים טמאים לפי התנ"ך, למרות שעדיין הכירו בישו כמשיח.
תחילת שנות ה-70 הביאה להתעוררות עצומה בתנועת השבת בצפון-מזרח הודו, כזו שלא נראתה כמותה קודם. ב-10 באוקטובר 1974, לאחר פרישה מארגון יהודי מניפור (MJO), קבוצה גדולה המזוהה עם התנועה הקימה את ארגון יהודי צפון-מזרח הודו המאוחדים (UJNEI). מטרתו המרכזית של הארגון הייתה לאחד קבוצות פרו-יהדות רבות (ראו פרק 12 בספרו של מנשה מנמסי "שבט ישראל האבוד").
בשנת 1976 חוותה משפחת גין רגע מכונן, כאשר הארגון UJNEI שלח את ט. דניאל להונגדים לבומביי. זו הייתה נסיעתו האחרונה של ט. דניאל לבומביי במסגרת מחקרו על שבטי ישראל האבודים, במהלכה רכש ספר תורה קטן, תפילין, ציצית וטקסטים יהודיים שונים. ט. דניאל לווה על ידי משפחת משה יצחק, שעמדו לעלות לארץ ישראל.
הנסיעה נבעה מהתגלות שקיבלה מרים גין (אמו של סימון גין) במהלך טראנס רוחני, והיא האמינה כי מדובר במסר אמיתי מאלוהים. ההתגלות הנחתה את משפחתה להגר לישראל, אחרת קיים סיכון לאובדן בנה הצעיר.
למרות זאת, משפחת גין לא הצליחה לממש את שאיפתה, שכן התקוות לעלות לארץ הקודש נכזבו. בהגיעם לבומביי ללא מסמכי נסיעה חוקיים (דרכון, ויזה וכו'), לא יכלו להמשיך בדרכם. נוסף על כך, ישראל עדיין לא פתחה את שעריה לבני מנשה, ששמרו שבת וחוקי התנ"ך, אך עדיין האמינו בישו.
למרות אכזבתם, משפחת גין לא נרתעה מהנסיבות שהתרחשו. במקום זאת, הם התנערו מאמונתם בישו ואימצו את היהדות, ואף עברו ברית מילה יחד עם ת. דניאל להונגדים.
הברית בוצעה על ידי ד"ר ב. קולט, מוהל מומחה. ראוי לציין כי ט. דניאל החל ליישם את עקרונות היהדות לאחר שובו מבומביי ב-1973, והביע את חשיבות הברית ואת הצורך להתנתק מהאמונה בישו, אך רק ב-1976 הצליח להשלים את התהליך עם משפחת משה יצחק.
דניאל להונגדים הגיע למניפור במהלך חול המועד פסח כשהוא נושא עמו ספר תורה וחפצי קודש יהודיים שונים. ביום כ"א בניסן תשל"ו (21 באפריל 1976) נערכה סעודת חג חגיגית לכבוד קבלת ספר התורה, ובה נשחטו שור ושתי עגלות. יום זה נחשב לאבן דרך ולרגע מכונן בתחיית היהדות בקרב קהילת בני מנשה. משה יצחק גין ובני משפחתו שהו בבומביי למעלה מחודש, בטרם שבו למניפור ב-26 במאי 1976.
שנת 1981 ציינה אירוע חשוב בחייו של סימון גין, כאשר הארגון UJNEI קיבל מסר מהרב אליהו אביחיל על שליחת צעירים ללימודים בישראל. הקהילה בחרה בגדעון ריי ונקומה ובסימון גין, שיצאו משדה התעופה באימפהל ב-8 בינואר 1981. הרב אביחיל קיבל את פניהם בנתב"ג ב-14 בינואר 1981, והם נרשמו לישיבת מכון מאיר בירושלים. ב-20 באוגוסט 1982 (ראש חודש אלול תשמ"ב), בית דין בראשות הרב יחיאל יצחק לוי אישר את גיורו של סימון גין. הוא היה בן מנשה הראשון שעבר גיור בישראל – יש לציין כי טענות לקיום גיורים בבומביי בסוף שנות ה-70 אינן מוכרות על ידי הרבנות הראשית לישראל. סימון גם התגייס לצה"ל, והפך לבן מנשה הראשון ששירת בצה"ל.
סימון גין חזר למניפור בנובמבר 1984 והשפעתו כמנהיג קהילתי ניכרה מיד. בשנת 1985 נסע לבומביי ללימודים במכון ORT, וחזר ב-1988 לאחר שסיים תעודת בעל מלאכה. לאחר שובו שימש כמנהיג הקהילה וכחזן הראשי עד עלייתו לארץ ישראל.
בדצמבר 1989 נישא לאסתר ת'נג'נאם בטקס יהודי בבית הכנסת בית שלום בב. ונגנואם.
בינואר 1997, כמעט שני עשורים לאחר שובו להודו, עלה סימון גין לישראל יחד עם משפחתו, בהנחיית ובסיוע ארגון עמישב, שהוקם על ידי הרב אליהו אביחיל ז"ל. לזוג נולדו ארבעה ילדים – בצלאל וניאנג רובי נולדו בהודו, ואברהם גין ועדנה לינגנהוי גין נולדו בארץ הקודש. המשפחה השתקעה בקריית ארבע, חברון, ומאז התגוררה שם.
ב-19 בנובמבר 2009, פקדה טרגדיה את סימון גין ומשפחתו. במהלך חזרתם מהלוויה בבית אל, כאשר סימון, רעייתו, אמו וקרוב משפחה היו בדרכם חזרה הביתה, מחבל ערבי התנגש ברכבם בכביש המחבר בין ירושלים לקריית ארבע, מה שהוביל למותו של סימון גין.
גופתו של סימון גין נקברה בבית העלמין גבעת שאול בירושלים. קהילת בני מנשה בכל העולם הספידה אותו, והוא הותיר אחריו מורשת בלתי נשכחת.